קרנות השתלמות של עובדי הוראה

המונח 'קרן השתלמות' הוא מוכר מאד, אך בכל זאת רבים לא מבינים עד תום את משמעותו היום, ובעיקר את יתרונותיו הרבים ככלי פיננסי.

לשם כך מיועדות השורות הבאות. תחזיקו חזק!

ראשית, מה זה בכלל קרן השתלמות?

במקור נועדה קרן ההשתלמות לאגד הפרשות של עובדים ומעסיקים לטובת יציאה עתידית של עובדים להשתלמות מקצועית. ספיחים לעניין ההיסטורי הזה ניתן למצוא עד היום במערכת החינוך, אבל אצל רוב האוכלוסייה מדובר כיום בעניין אחר לגמרי.

כיום קרן השתלמות היא מוצר חיסכון לכל דבר ועניין. כמו שאנחנו יכולים לחסוך ולהשקיע במגוון כלים כגון פק"מ בבנק, קרנות נאמנות, קופת גמל להשקעה, ועוד, כך גם קרן ההשתלמות היא מוצר חיסכון.

היתרון הגדול שלה הוא שבעוד בכל אפיק חיסכון שהוא, כשאנחנו רוצים למשוך את הכסף, אנחנו צריכים לשלם מס רווחי הון בגובה 25% מתוך הרווחים שצברנו,

בקרן השתלמות אנחנו יכולים למשוך את הרווחים ללא תשלום מס על הרווחים שנצברו!

למותר לציין שפטור ממס עשוי להיות שווה הרבה כסף!

נשמע פנטסטי!

אז להעביר את כל החסכונות לקרן ההשתלמות שלי?

פה העלילה מתחילה להסתבך…

נקדים ונאמר: יש בשוק שלושה סוגים של קרנות השתלמות: של מורים, של שכירים ושל עצמאים, ויש תנאים שונים לכל אחד מהם. אז נתחיל מהמורים, ובפוסט הבא נדבר על קרנות ההשתלמות האחרות.

אז איך בנויה קרן ההשתלמות של המורים ועובדי ההוראה?

קודם כל המורים מקבלים יותר מכולם! עובדי ההוראה נהנים לא רק מימי חופשה רבים, אלא גם מתנאי הפקדה מועדפים בקרן השתלמות.

הפרשות עובדי ההוראה לקרן השתלמות מורכבות מ12.6% מהשכר.

8.4% על חשבון המעסיק, ו4.2% על חשבון העובד, ובסך הכל 2.6% יותר משאר המשק (גם חלק מהרופאים והשופטים נהנים מהטבה זו).

מטרת ההפקדה אצל מורים היא לצבור כסף בקרן השתלמות לצורך שנת שבתון. זו המטרה הקלאסית שעבורה קיימת קרן ההשתלמות של המורים, וכמובן שכשהכסף ניתן כמשכורת בשנת השבתון, הכסף פטור ממס.

מה שמעניין הוא שהמשכורת המגיעה למורים במהלך שנת השבתון לא תלויה במה שנצבר בקרן אלא בשיטת חישוב מורכבת אחרת (עליה נפרט במקום אחר). מורה שיוצא לשבתון לא צריך לדאוג מ׳ביצועי׳ קרן ההשתלמות שלו.

אופציה נוספת של המורים היא, לא למשוך את הכסף לשבתון (או חלק משנות השבתון) ולצבור את הכסף עד לפנסיה. אחרי גיל הפרישה לפנסיה אפשר למשוך את כל הכסף בבת אחת ללא תשלום מס או קנס, או לקבל את הכסף כקצבה פנסיונית כל חודש, גם פה כמובן תהיו פטורים ממס או מקנס. במקרה כזה, בו מושכים את הכסף בפרישה ולא יוצאים לשנות שבתון הרי שעובד ההוראה יקבל את סך הצבירה שבקרן (כולל הרווחים שהצטברו בנתיים)

יתרון משמעותי נוסף הוא, שמורים משלמים את דמי הניהול הנמוכים ביותר על קרנות השתלמות. 0.14% בלבד!

עד כאן הכל נשמע טוב, כדאי לרוץ להיות מורה כנראה…

יחד עם זאת ישנם גם מספר חסרונות, כשהבולט שבהם הוא שקרנות ההשתלמות של המורים כולן סולידיות מאד, ובעלות מספר מצומצם ביותר של מסלולי השקעה.

מטבע הדברים פעמים רבות מסלולי ההשקעה הללו מפגרים בתשואות אחרי התשואות שמשיגות הקרנות האחרות על מסלוליהן השונים.

כמו כן במידה ואנחנו צריכים למשוך כסף מקרן ההשתלמות שלא לטובת שבתון/פנסיה, נידרש להחזיר למעסיק 11%מתוך הפקדות המעביד לקרן.

שאלת השאלות

אחת השאלות המאתגרות מורים רבים היא האם כדאי להעביר (לנייד) את קרן ההשתלמות של המורים לקרן השתלמות רגילה כדי ליהנות מהמסלולים המגוונים יותר?

זה בהחלט מורכב…

כפי שאמרנו במקרה כזה ניאלץ לשלם קנס של 11% על הפקדות המעסיק, מכיוון שאנחנו מושכים את הכסף למקום אחר. אם נבצע זאת אזי מרגע זה יפקידו עבורנו רק 10% כמו שכיר, ולא 12.6 כמו מורה, נספוג עלייה בדמי ניהול ובמידה ונצא לשבתון, אף אחד לא ישלם לנו… אה! זה גם הליך מורכב ופרצדורלי כמו שרק משרד ממשלתי יודע לעשות.

ומול כל החסרונות הללו עומד רווח משמעותי שעשוי להגיע מתשואות טובות יותר, וגם אפשרויות הלוואה טובות יותר.

אז מה עדיף? זה כבר דורש ייעוץ פרטני ומותאם יותר למצב של כל משפחה והתנאים המשתנים שלה.