דירה ׳על הנייר׳ או בית מוכן?

לפני מספר שבועות ביקרתי אצל חבר טוב (שהוא גם לקוח שלנו כמובן) שערך "חנוכת הבית" בבית החדש שלו. במהלך הביקור נזכרתי במחקר מעניין שהתובנה המרכזית שלנו היתה שמשפחות שקונות בית מוכן, מאושרות הרבה יותר מהבחירה שלהן מאשר משפחות שקונות דירה "על הנייר" או מי שבונה את הבית לבד.

קצת מוזר, לא? בהסתכלות ראשונית – נראה לנו שזה להיפך.

מי שקונה דירה על הנייר, ובטח מי שבונה את ביתו לבד – יכול לבצע שינויים בבית, להחליט איפה יהיה הקיר ואיפה יהיה שקע, לעשות את המטבח בדיוק לשביעות רצונו, את חדר הילדים כמו שהוא רוצה ואת העיצוב של הבית בדיוק לפי הטעם שלו (או של אשתו…). לעומת זאת מי שקונה בית מוכן – לא יכול לקבוע את כל אלה, ולכן אמור להיות שמח פחות.

מי מכם שכבר בנה בית ייתכן ומבין את הנקודה: המציאות היא שכשאנחנו מתכננים את הבית החדש יש לנו חלום בראש. אנחנו עובדים עם הדמיון, מפנטזים על בית חלומותינו, ומנסים לממש את החלום. פעמים רבות המימוש לא כל כך פשוט ולא זורם באופן חלק, ואז מתגנבת לה גם האכזבה… חוץ מהדמיונות מלוות את תהליך הגשמת החלום גם בעיות נוספות.

אחת הבעיות היא ההרגשה שעכשיו זו שעה גורלית – כל החלטה שנקבל תשפיע על איך יראה הבית שלנו עשרות שנים קדימה, ולכן זה מאוד קריטי באיזה צבע יהיה הקיר ומה יהיה הדגם של המרצפות. ההרגשה שהכל קריטי מביאה אותנו למתחים אישיים, זוגיים ומשפחתיים רבים. המשפט השכיח ביותר בתהליך הזה הוא "אם כבר – אז כבר…", מה שהופך את התהליך (וההוצאות…) לאינסופיים. הבעיה השניה היא שאם זה לא המקצוע שלנו – בדרך כלל יהיה לנו קשה להפוך את הדמיון למציאות. לא נדע להגדיר בדיוק מה צריך להיות בכל פינה בבית כדי שהכל ביחד יהיה מושלם, ואז בסופו של דבר התוצאה לא דומה לחלום שלנו. הרבה פעמים החלום בכלל לא מספיק מוגדר אצלנו – וממילא אין שום דרך לממש משהו שאנחנו לא יודעים מהו, אפילו אם נשכור את אנשי המקצוע הטובים ביותר. לעומת זאת, בקנייה של דירה או בית מוכן, התהליך הרבה יותר פשוט: אנחנו הרבה פחות 'חולמים', כי אנחנו פשוט רואים מול העיניים מה אנחנו עומדים לרכוש, גם ההוצאות ברורות הרבה יותר ולכן לא מעוררות ריבים, והתהליך הרבה יותר סדור ומובנה. בכל רכישה של בית – חדש או מוכן – אנחנו עושים ויתורים. עם זאת ההבדל הוא גדול: משפחה שקונה בית מוכן – עושה את כל הוויתורים לפני שהיא מחליטה לקנות, ולכן מיד אחרי שהיא חתמה על רכישת הדירה – היא שמחה בהחלטה שלה! משפחה שקונה דירה על הנייר קונה דמיון/חלום כלשהו, החלום הזה מלווה אותה מספר שנים (תהליך הבניה), ועד שנכנסים הביתה מתגנבת לפעמים האכזבה, כי לא הכל מומש. החלום לא יכול להתגשם במלואו… אצל המשפחות הללו הויתורים והפשרות מגיעים הרבה אחרי ההחלטה לקנות את הבית, ובשלב סמוך יותר לכניסה אליו, ולכן פעמים רבות (על פי המחקר) הן מרוצות פחות מההחלטה הזו. זה לא נגמר בבית שלנו. אחת המסקנות היא כמובן שעדיף לקנות בית מוכן. שמישהו אכן כבר עיצב, סידר ואירגן. בסופו של יום, לרבים מאיתנו יש טעם די דומה. אחת המשפחות שנפגשתי איתם אמרה לי "אם אתה רוצה להאריך ימים – אף פעם אל תבנה בית…". לאחרונה אשתי הזכירה לי את המשפט הזה, כשהייתה אופציה כזו על הפרק.

אבל המסקנה העיקרית שאני רוצה לדבר עליה היא רחבה יותר, ונוגעת לרבדים נוספים, והיא אודות ההבדל בין חלום למציאות: משפחות רבות מגיעות אלינו לתכנון פיננסי, וחושבות שאם רק היו מכניסות עוד 2,000 ₪ בחודש – כל הבעיות בחיים היו נפתרות. המציאות מוכיחה שזה לא ככה. עם הכסף מגיעות ההוצאות, והאושר – לאו דווקא. ובכל זאת הנטייה האנושית שלנו היא להסתכל דווקא על החסר, ולדמיין מה היה אילו.

החיים מצריכים מאיתנו ויתורים – גם בבניית בית, וגם בשימוש במשכורת החודשית שלנו. המשותף לשני האפיקים הללו הוא שאנחנו נוטים לחשוב, כלומר לחלום, שאולי אנחנו צריכים יותר. שאם רק היה לנו עוד קצת או שהבית היה קצת יותר מושקע – נהיה מאושרים יותר.

המציאות כמובן שונה: מי שמסתכל על מה שיש, על ההווה, ולומד לחיות איתו, תוך שהוא מבצע ויתורים במצב הקיים עם מה שיש – יהיה ככל הנראה מאושר יותר ממי שמסתכל תמיד על העתיד החלומי, הדמיוני, וחולם על תוספת של כמה אלפי שקלים או בית יפה וחושב שאיתם הוא יהיה מאושר. (כמובן שאנחנו לא חושבים שאדם לא צריך למצות את כושר ההשתכרות שלו, לקבל את המגיע לו, ולשאוף להתקדם ולגדול. אנחנו רק מבקשים להעביר את הפוקוס לשביעות הרצון מהכאן ועכשיו). אז מה תכל'ס? במקום לחשוב על גורמים חיצוניים שיעשו אותנו מאושרים – בית יותר גדול/יפה, משכורת גבוהה יותר וכו', כדאי לנו להתרגש לחשוב על איך אנחנו מצליחים לשמוח עם מה שיש לנו, מתוך ידיעה שהגורמים החיצוניים האלו לא באמת יעשו אותנו מאושרים יותר. איזהו עשיר? השמח בחלקו.

ואם כבר בניתם בית? אז כמובן שהטוב ביותר זה להיות שמחים בו מאד מאד! כל מה שאנחנו כותבים הוא כדי להוסיף נחת ושביעות רצון בעמלנו וברכושנו. היו מרוצים מביתכם, ותיהנו ממנו בכל יום מחדש!

*** ואחרי שכתבתי את הכל, מצאתי את הקטע הבא בספר 'פלא יועץ': "אמרו רבותינו זכרונם לברכה(יבמות סג, א)כל העוסק בבנין מתמסכן, רחמנא לצלן. שבכל ההוצאות – אדם יודע לחשב כמה יוציא ומסתכל בכיסו אם יוכל להוציא מוציא באפן שלא יבוא להתמסכן, לא כן העוסק בבנין, שחושב להוציא מאה ונעשה לו הוצאה ממאתים, ומשהתחיל אינו יכול למשך ידו, ומתוך כך יכול לבוא להתמסכן. ולכן ראוי לגבר שיחשב תחלה אם יכול להוציא כפלים על אשר אמדו שצריך לאותו הבנין יתעסק בבנין, ואם לא – אל יתעסק…והיה נראה שיותר טוב שיקנה אדם בנין בנוי, שהוא דבר שיש לו קצבה ונמצא לקנות בזול ובלי טרחא".