| העיקרון שלי הוא מאד פשוט, והוא מזכיר את נושא הרכישה בתשלומים:
מתי נכון לקנות מוצר בתשלומים? כשמדובר בהוצאה חד פעמית וגדולה,
כזו שבאמת אי אפשר לרכוש בפעם אחת, והיא לא תחזור בחודשים הקרובים,
כמו רכישת מקרר חדש, או טיפול שיניים גדול ל"ע, או אפילו יציאה לחופשה שנתית.
במקרים אלו אפשרי, והרבה פעמים גם נכון, לפרוס את התשלום לתשלומים.
לעומת זאת – רכישות שחוזרות על עצמן בכל חודש – מזון, חשמל, ארנונה ואפילו ביגוד
לא נכון לקנות בתשלומים כי בסופו של דבר ההוצאה החודשית נשארת זהה…
(נניח שבכל חודש אני קונה בסופר ב1000 ש"ח.
זה לא משנה אם אשלם בכל חודש את כל ה1000 בבת אחת
או שאפרוס לחמישה תשלומים ואשלם 200 ש"ח החודש,
אבל גם עוד 200 מהחודש הקודם ועוד 200 מהחודש שלפניו וכו' –
בסופו של דבר יצאו לי מהכיס אותם 1000 ש"ח…).
כך גם בנוגע לכיסוי המינוס:
אם המינוס שלכם דומה להוצאה חד פעמית, חריגה, שאם היא תכוסה הוא לא יחזור – אז אפשר באמת להשתמש בכסף לשימוש הזה (כמו שמשתמשים בתשלומים כדי להתגבר על 'מכשול' בדמות הוצאה גדולה),
אבל אם לחיות במינוס זה האופי שלכם, ו'נגזר עליכם' לחיות עם המינוס לעד – אז הוא כמו הוצאה חודשית קבועה – ואז חבל לכסות אותו כי הוא רק יתן הרגשה טובה יותר לזמן קצר, ויגרום להגדיל הוצאות שוטפות, עד שהמינוס מיד יתפח בחזרה.
בכזה מקרה עדיף להשאיר את הכסף בצד, להשקיע אותו בחוכמה באפיקים אחרים, בתקווה שאלו יכסו בבוא היום את כל המינוסים שלכם, ועוד הרבה הרבה מעבר…
כמובן שראוי לציין, שיש בעיות אחרות בלהיות במינוס, יש עם זה בעייה הלכתית, וגם בעיה של תודעה שאנחנו יכולים לחיות עם מה שאין לנו. אבל בתושבה הזאת, לא באנו לטפל בנושא הזה, אלא בהיבט כלכלי אחר. |
